"הוא כתב 'נדבר', אז למה הוא שותק כבר יומיים?"
איך לדעת מה ההודעה שלו אומרת, מה השתיקה שלו אומרת, ומה בדיוק לשלוח לו עכשיו
כבר הערב תמצאי את המצב שלך, ותשלחי לו הודעה אחת שלא מבקשת ממנו כלום.
- בלי לצאת נואשת,
- בלי לשבת חצי שעה על כל מילה,
- ובלי שזה יישמע כמו תסריט.
הבנק המפוענח
מדריך ההתכתבות
אם תכתבי לו ראשונה, תצאי נואשת. ואם תחכי, אולי זה פשוט ייגמר בשקט.
אחת עשרה בלילה, והצ'אט איתו פתוח. ההודעה האחרונה שלו מיום ראשון:
"היה ממש כיף 🙂 שבוע מטורף אצלי, נדבר"
ענית לו באותו ערב. שני וי כחולים, ומאז כלום. וכבר עברו יומיים. את קוראת את השיחה בפעם העשירית, ונתקעת על המילה האחרונה שלו.
"נדבר" זה כמו "אני אכתוב לך"? או כמו "אל תחכי לי"? והסמיילי הזה, חם או סתם מנומס?
"אולי הוא כבר לא בעניין?"
אבל במוצאי שבת הוא ישב איתך עד חצות, צחק, ליווה אותך עד האוטו, ושלח "הגעת?" עוד לפני שהגעת הביתה. אז אולי הוא באמת רק עסוק. ואולי לא.
בצ'אט מחכה טיוטה:
"היי 🙂 איך עובר השבוע המטורף?"
ואת לא שולחת. "לא רוצה לפספס הזדמנות, אבל גם לא רוצה לצאת נואשת ופתטית." ובראש כבר מנקרת לך שאלה אחרת: "ואולי זה בגללי?"
את לא היחידה ששואלת את זה.
כבר שנים נשים מראות לי את הצ'אטים שלהן, והרגע הזה חוזר שם שוב ושוב.
אז הטיוטה נשארת בצ'אט. ואת לא מפסיקה לחשוב עליו.
כל עצה שקיבלת הייתה נכונה, אבל למצב של מישהי אחרת.
את שולחת צילום-מסך לקבוצה של החברות.
אחת כותבת "תשלחי לו, מה יש לך להפסיד?"
השנייה: "בשום אופן. שהוא יכתוב."
והשלישית רוצה לראות קודם את כל השיחה. כל אחת עונה לך מהסיפור שלה.
אז לפחות שההודעה תהיה מושלמת.
"תהיי קלילה." "אל תשאלי שאלות." "תכתבי משהו מעניין." את מורידה סימן שאלה, מוסיפה סמיילי, מוחקת ומתחילה מחדש. ואחרי כל המחיקות, ההודעה שיוצאת כבר לא נשמעת כמוך.
ואם אין הודעה מספיק טובה, נשאר רק לחכות.
"אל תרדפי." "תני לו מרחב." אז את מתאפקת. מבחוץ את רגועה לגמרי. ומבפנים את על קוצים, ובודקת כל כמה דקות מתי הוא היה מחובר.
החברות, הניסוחים והחיכוי, כולם מתעסקים בהודעה שלך: איך היא נשמעת, ומתי לשלוח אותה.
אף אחד לא שאל מה היא מבקשת ממנו.
זה לא הניסוח, וזה לא מי כתבה ראשונה.
אין לך הודעה אחת שאת יכולה לשלוח לו בלי לצאת נואשת. כי מה שנראה נואש זו הודעה שמבקשת ממנו משהו: תשובה, הסבר, אישור שאת עדיין בסדר בעיניו.
והוא קורא את הבקשה, לא אותך.
כולן שולחות הודעות כאלה. גם החכמות, גם המנוסות, גם את. אז את מתקנת מילים, או מחכה ומשחקת אותה קרירה, כמו שלימדו אותך. ושם נוצרת הבעיה…
הבקשה לא נעלמה, היא רק הסתתרה.
כשאת מתחילה ממה שהוא עשה, מה ההודעה שלו אמרה, או מה השתיקה שלו אומרת, יוצאת הודעה שלא מבקשת ממנו כלום.
ואותה מותר לשלוח ראשונה, גם אחרי שהוא שתק.
ואז את יודעת מה לשלוח לו ומה התגובה שלו אומרת, בלי לנחש ובלי לרדוף אחריו.
וגבר מרגיש את הבקשה עוד לפני שקרא את ההודעה עד הסוף.
נעים מאוד, אני תום ויינברג.
אני עוזר לנשים להפסיק לחיות בחוסר ודאות מול גברים. עד היום עזרתי בזה למאות נשים, כי בתור גבר, לא כמטפל, אני מכיר את הצד שלו מבפנים. ופעם הייתי בדיוק הגבר הזה: אמרתי את כל הדברים הנכונים, וכבר ידעתי שאני לא נשאר.
"אוקיי. אז איך אני יודעת מה ההודעה שלו אמרה, ומה לשלוח לו עכשיו?"
אם נמאס לך לנחש למה הוא מתכוון, להתלבט אם לכתוב לו או לחכות, ואת רוצה לשלוח לו הודעה ולא להתחרט עליה שנייה אחרי…
אז אני רוצה להראות לך את ״הבנק המפוענח״: שבעה מצבים שאת מכירה, ובכל אחד הודעות שלא מבקשות ממנו כלום.
הבנק נפתח לך בטלפון, ועובד בשלושה צעדים. תוך דקה יש לך מה לשלוח, במקום ערב של ניחושים.
צעד 1 · "הוא עסוק, או שהוא איבד עניין?"
לדעת מה אומרת ההודעה שלו, או השתיקה שלו.
במילון יש 30 דברים שגברים כותבים או עושים, ומה כל אחד מהם אומר באמת. "נדבר", ומאז כלום? הבטחה קלה שקונה שקט.
את בוחרת את המצב שלך מתוך שבעה, ומשם ההודעה שלו כבר לא עוברת סבב בקבוצה של החברות.
צעד 2 · "אם אני כותבת לו ראשונה, זה לא נואש?"
לשלוח לו הודעה שכבר כתובה.
32 הודעות, לפי מה שהוא עשה: את בוחרת אחת, משלימה פרט כשצריך, ושולחת.
וליד כל אחת כתוב מה הוא חושב, מתי לא לשלוח אותה, וכרטיס-חירום לרגע שהאצבע כבר על שלח. והפעם, את כותבת לו ראשונה, ואין לו ממה לברוח.
צעד 3 · "ואם הוא לא יענה?"
לדעת מה התגובה שלו אומרת, גם כשהוא שותק.
ליד כל הודעה יש שני המשכים: מה עונים אם הוא ענה, ואם הוא שותק, מה השתיקה אומרת ומה עושים איתה. הודעה לא גורמת לו לרצות אותך. היא רק מראה לך אם הוא כבר רוצה.
ולשעות אחרי ששלחת יש את הכרטיס ״שלחת. עכשיו מה?״, עם שלושה חוקים קצרים. ואז את מניחה את הטלפון, והולכת לישון בלי לבדוק מתי הוא היה מחובר.
אבל רגע אחד!
"ואם הוא ענה, ואנחנו ממשיכים? מה אני כותבת לו אחר כך?"
אז את מקבלת ממני גם את המדריך המעשי המלא, ועוד שלושה בונוסים, במתנה!
המדריך המעשי המלא, ״מה כותבים לו״ · 16 פרקים, 79 הודעות
מההודעה הראשונה והלאה: איך עוברים מהצ'אט לדייט, מה כותבים אחרי הדייט, ומה עושים כשהוא נעלם. ובכל מצב: מה הוא קורא בהודעה שלך, ומה עושים לפי מה שהוא ענה.
"עוד מדריך שלם לקרוא?"
לא קוראים אותו מההתחלה. פותחים בטלפון את הפרק של השלב שאתם בו, באותה כניסה כמו הבנק.
בונוס 1 · 5 ההודעות שמבריחות אותו
"הכל בסדר בינינו?", "אני לא כועסת, אבל…", "ראית שכתבתי לך?", ועוד שתיים. תבדקי שאת לא שולחת אחת מהן, ותראי מה לשלוח במקום.
בונוס 2 · למה הוא נעלם דווקא כשהיה טוב
לשתיים בלילה, כשאת מריצה סרטים בראש. שתי סיבות, ושתיהן קורות אצלו בפנים.
בונוס 3 · 7 דברים שגבר לא יגיד לך בפנים
ואחד מהם: "כשהוא 'לא בטוח', זה לא אומר עלייך כלום."
"וכמה זה עולה?"
הודעה אחת שאת שולחת בלי להתחרט עליה, וטלפון שנשאר על השולחן כל הערב… לערב כזה אין מחיר.
עד היום, כל "נדבר" כזה עלה לך ערב שלם. צילומי-מסך לחברות, עשר טיוטות, ועוד שעה מול שני וי כחולים.
ואת מקבלת את ״הבנק המפוענח״ כולו, עם המדריך המעשי המלא ושלושת הבונוסים, במחיר חד-פעמי של:
₪147 בלבד
תשלום אחד · גישה לתמיד
פחות מערב אחד בחוץ עם החברות,
רק שהפעם לא תצטרכי לשלוח להן צילום-מסך.
והבנק נשאר אצלך, לכל "נדבר" שעוד יבוא.
ויש לך 30 יום לנסות אותו, על חשבוני.
תפתחי את הבנק בפעם הבאה שהוא שותק, ותשלחי את מה שכתוב שם. ואם זה לא עזר לך, מייל אחד, והכסף חוזר. ובלי שאנסה לשכנע אותך להישאר.
הבעיה תהיה בבנק, לא בך.
כל לילה בלי תשובה נגמר באותו מקום: הטלפון ביד, והטיוטה פתוחה. לקוחה כתבה לי באמצע לילה כזה, ואחר כך:
"איך אני מקבלת אותו?"
- כותבת את השם והמייל שלך בשדות שמתחת.
- משלמת בדף מאובטח: אשראי, ביט, או Apple Pay ו-Google Pay.
- ותוך 2 דקות הכניסה לבנק במייל שלך, ואפשר לפתוח את המצב שלך כבר הערב.
שאלות שבטח עולות לך עכשיו
"קראתי מיליון מדריכים. מה פה שונה?"
פה מתחילים ממה שהוא עשה, ומשם יש הודעה לשלוח.
לא עצה כללית, שלא אומרת לך מה לכתוב באחת עשרה בלילה.
"המצב שלי מסובך. זה יתאים גם לי?"
כן, אם הוא נעלם, חם-קר, שקט אחרי כמה דייטים טובים, או שכבר שלחת משהו שאת מתחרטת עליו.
לכל אחד מאלה יש מצב בבנק.
זה לא בשבילך אם את מחפשת משפט שיחזיר כל גבר.
"אין מילת-קסם. או שהוא רוצה, או שלא."
נכון.
ובגלל זה ההודעות כאן לא מנסות לשכנע אותו.
הן מראות לך מה כבר יש אצלו, ומה לעשות עם זה.
"ואם אני רוצה שניפגש? זה לא לבקש ממנו?"
הודעה כמו "אולי בא לך מתישהו לצאת, אם לא בא לך אז זה בסדר לגמרי..." מבקשת ממנו אישור.
הזמנה ברורה לא מבקשת ממנו אישור.
היא אומרת מה את רוצה.
"הוא לא יזהה שזו הודעה מוכנה?"
לא.
הוא לא שומע מאיפה באו המילים.
הוא שומע מה הן מבקשות ממנו.
ולכל הודעה יש שלושה טונים לבחירה, ובחצי מהן יש מקום לפרט שרק את יודעת.
"האם הוא לא בעניין וזהו רמז עבה לחתוך?"
יכול להיות.
ליד כל הודעה כתוב מה עושים גם עם שתיקה, וההחלטה נשארת שלך.
אם הצ'אט איתו עדיין פתוח אצלך, ויש בו טיוטה שעוד לא שלחת…
את לא צריכה להחליט הלילה מה יהיה עם כל הקשר הזה. ואת לא צריכה לבחור בין לצאת נואשת לבין לוותר עליו.
רק לדעת מה לשלוח לו עכשיו, ומה התגובה שלו אומרת.
אז הלילה את לא תקראי את השיחה בפעם העשירית. תמצאי את המצב שלך, ושם כבר כתובה הודעה אחת שלא מבקשת ממנו כלום. ותשלחי אותה במקום הטיוטה, ותניחי את הטלפון בצד.
את כבר לא זו שרודפת אחריו. ואם יתברר שהוא לא בעניין, ההודעה ששלחת לא תוריד לך כלום מהכבוד.
אני לא יכול להבטיח לך מה הוא יענה. אבל אני יכול לדאוג שתדעי מה לעשות עם כל תשובה, וגם עם שתיקה.
ההודעה הבאה שלך יכולה להיות הראשונה שאת לא מתחרטת עליה.
מחכה לך בפנים, עם ההודעה הראשונה כבר כתובה.
תום
