הוא חוזר מהעבודה, את שואלת איך היה, והוא אומר «בסדר». את מספרת לו על משהו שהציק לך היום. הוא מציע פתרון בשתי דקות וחוזר לטלפון. ובלילה את שואלת את עצמך מה הוא בכלל רוצה ממך, כי נראה שלא הרבה.
רוב הגברים לא יגידו לך מה הם רוצים בזוגיות, וחלקם גם לא יודעים לנסח את זה לעצמם. אבל כמה דברים חוזרים שוב ושוב אצל הגברים של הנשים שאני עובד איתן, והם שונים ממה שרוב הנשים מנחשות.
התשובה הקצרה
רוב הגברים רוצים בזוגיות שלושה דברים שהם כמעט לא אומרים בקול. הם רוצים להרגיש שצריכים אותם, לא רק שאוהבים אותם. הם רוצים שיראו את מה שהם עושים ויעריכו אותו. והם רוצים בית שלא מנהלים ולא מתקנים בו אותם. סקירה מ-2024 מוסיפה משהו שמפתיע את רוב הנשים: לפיה, לגברים הזוגיות חשובה בממוצע אפילו יותר מאשר לנשים, כי לרובם אין עוד מקום שבו הם מקבלים קרבה ותמיכה.
הזוגיות חשובה לו יותר ממה שהוא מראה
ב-2024 פרסמו שלושה חוקרי פסיכולוגיה, מאוניברסיטאות בווינה, במינסוטה ובאמסטרדם, סקירה של המחקרים על זוגות של גבר ואישה. הם בדקו את ההנחה שרובנו גדלנו עליה, שזוגיות חשובה יותר לנשים.
התמונה שעלתה הפוכה. לפי הסקירה, גברים מצפים לקבל מזוגיות יותר ומחפשים בת זוג במאמץ רב יותר. הבריאות הנפשית והגופנית שלהם מרוויחה מזוגיות יותר משל נשים. הם גם יוזמים פרידה פחות, וכשהקשר נגמר הם סובלים יותר. ההסבר שהחוקרים מציעים קשור למי שיש לכל צד מסביב: לנשים יש בדרך כלל עוד אנשים שהן מדברות איתם על מה שקשה, ולגברים רבים בת הזוג היא המקור העיקרי של קרבה ותמיכה.
כלומר, כשהוא עונה «בסדר» ושוקע בטלפון, זה לא סימן שהקשר לא חשוב לו. הרבה פעמים את האדם היחיד שהוא באמת מדבר איתו, גם כשנראה שהוא לא מדבר בכלל.
זו סקירה שמציעה הסבר, לא ניסוי חדש שבדק אותו. היא עוסקת רק בזוגות של גבר ואישה, ומה שהיא מתארת הוא ממוצע: הרבה גברים ונשים לא מתאימים לו.
הוא רוצה להרגיש שצריכים אותו, לא רק שאוהבים אותו
מה שאני רואה שוב ושוב אצל גברים בזוגיות הוא פחד אחד: שהם לא מספיק טובים. שהם לא מרוויחים מספיק, לא מסתדרים, לא שווים את מה שקיבלו. גבר שמרגיש שאין בו צורך בבית נכבה לאט, גם כשאוהבים אותו.
אז בקשה ברורה ממנו מרגישה לו כמו הזמנה. «תוכל לסדר את המדף בשבת?» אומר לו שאת סומכת עליו, הרבה יותר מרמז כמו «המדף הזה עוד ייפול על מישהו». רמז הוא שומע כהערה, ובקשה עם יום הוא שומע כמשימה שהוא יכול להצליח בה.
הוא סופר מעשים, אז תודה על מעשה שווה לו יותר ממחמאה
רוב הגברים מודדים את עצמם במה שעשו: תיקן, סידר, הביא, הסיע. כשהוא החליף נורה, «תודה, סוף סוף אפשר לקרוא במטבח» מגיע אליו. «אתה מקסים» מחליק ממנו.
מחמאה שמגיעה אליו נשענת על משהו שקרה. «ראיתי איך דיברת עם הקבלן, היית חד» שווה יותר מעשרה «אתה חכם», כי יש בה הוכחה שראית. ומחמאה שמישהו אחר אמר עליו ואת מעבירה לו, כמו «מיכל אמרה לי שהיא לא מאמינה כמה עזרת להם במעבר», מגיעה אליו חזק עוד יותר. כתבתי עוד על משפטים שגברים אוהבים לשמוע.
מה שהוא לא רוצה: מנהלת, מורה או אמא
הרבה נשים בזוגיות מנהלות את הבית כמו חברה קטנה. הן זוכרות הכל, מזכירות, בודקות שזה נעשה ומתקנות כשלא. זה בא מאחריות, לא מרצון לשלוט. אבל ככל שאת מנהלת יותר, הוא משקיע פחות, כי למה להשקיע במשהו שמישהי אחרת כבר מנהלת?
אותו דבר קורה כשהוא מספר על בעיה בעבודה ומקבל רשימת עצות, או שאלות כמו בחקירה. גבר במצוקה צריך בדרך כלל מעט מילים: שתקשיבי, שתזכירי לו מתי כבר הצליח במשהו דומה ושתסמכי עליו שיפתור. «אני זוכרת איך יצאת מהבלגן בעבודה הקודמת. גם מזה תצא» עושה יותר מכל עצה. ואם את מרגישה שהוא כבר לא רואה כמה את עושה, כתבתי מה עושים כשבעלך לא מעריך אותך.
איך מבקשים ממנו משהו בלי שזה יישמע כמו ביקורת
«אתה אף פעם לא שואל איך היה לי» מתכוון ל«חסר לי שתתעניין בי». הוא שומע האשמה ועונה בעובדות: «שאלתי אתמול». הדרך החוצה היא להפריד בין מה שאת מרגישה לבין מה שאת מבקשת. «חסר לי שנדבר רגע על היום שלנו. בא לך אחרי שהילדים נרדמים?» אומר את שני הדברים ולא משאיר לו מה להתווכח איתו.
מילים כמו «תמיד» ו«אף פעם» הופכות כל בקשה לוויכוח על עובדות, אז כדאי לוותר עליהן. ואם הוא שותק אחרי שביקשת, תני לו רגע. הרבה גברים שותקים כדי לחשוב, לא כדי להעניש.
תום ויינברג
אני עוזר לנשים להפסיק לחיות בחוסר ודאות מול גברים. עד היום עזרתי בזה למאות נשים, בתור גבר שמכיר את הצד שלו מבפנים.