חודשיים וחצי אתם נפגשים פעמיים בשבוע וישנים אחד אצל השנייה. הוא כבר מכיר את החברה הכי טובה שלך. ראשון בלילה, 23:30, את מקלידה לו «אני רוצה שנדבר על מה שקורה בינינו», מוחקת, מקלידה בלי «מה שקורה» ומוחקת שוב. בבוקר הוא כותב «בוקר טוב יפה». את עונה «בוקר טוב 🙂» וזהו.
את לא שואלת כדי לא להבריח אותו, ובינתיים מי שתקועה זו את. הוא רציני או רק נהנה? לשאול אותו ישר? ואם השאלה עצמה תבריח אותו?
ברוב המקרים התשובה כבר מולך, במה שהוא עושה. אז הנה איך קוראים את זה, מה עושים כשהוא אומר שהוא לא מחפש משהו רציני ואיך שואלים «מה אנחנו» כשעדיין לא ברור.
התשובה הקצרה
גבר שרוצה איתך קשר רציני מראה את זה בדרך כלל עוד לפני ששאלת. הוא יוזם, קובע את הפעם הבאה, מכניס אותך לשבוע שלו ומדבר איתך גם על החודש הבא. אם הוא אמר שהוא לא מחפש משהו רציני, תאמיני לו, גם כשהוא חם. ואם עדיין לא ברור לך, שואלים אותו פנים מול פנים, בערב שקבעתם מראש ולא בצ'אט באמצע הלילה.
לבלות או להתקדם: מה גבר רציני עושה
יש גברים שרוצים לבלות איתך, ויש גברים שרוצים להתקדם איתך. בהתחלה קשה להבדיל ביניהם, כי שניהם כותבים, מחמיאים ושמחים לראות אותך. את ההבדל רואים בדברים שדורשים ממנו מאמץ או תכנון.
- הוא יוזם, ולא רק עונה. הוא כותב ראשון ומציע איפה ומתי. הוא לא מחכה שאת תזמיני כל פעם. גם כשאת לא יוזמת שבוע שלם, משהו קורה.
- הוא קובע את הפעם הבאה. פגישה נגמרת ב«מה את עושה בשבת?» ולא ב«נדבר».
- הוא מכניס אותך לשבוע שלו. הוא יוצא איתך גם לערבים בחוץ, לא רק «בואי אליי» ב-22:40. וכשהשבוע שלו עמוס, הוא מוצא לך בו מקום.
- הוא מתכנן קדימה, ואיתך. כשמשהו קורה בעוד חודש, הוא מניח שתהיו שם יחד.
- מה שהוא אומר ומה שהוא עושה הולכים לאותו כיוון. מה שהוא מבטיח קורה, ולידו רגוע לך. את לא צריכה לנחש איפה את עומדת.
«בוקר טוב» כל בוקר ושיחות עד אחת בלילה שוות משהו כשהן מובילות לפגישות. כשהן באות במקום הפגישות, הוא מחזיק אותך במקום.
וגם חום לא מוכיח כוונה. ארוחת שישי אצל המשפחה שלו, החברים, סוף שבוע בצפון: יש גברים שאוהבים את התחושה של הרגעים האלה ולא מוכנים להתחייב אליהם.
כשהוא אומר «אני לא מחפש משהו רציני», תאמיני לו
«אני לא מחפש משהו רציני» הוא המשפט שהכי קשה לגבר להגיד לאישה שטוב לו איתה. אם המשפט הזה כבר יצא לו מהפה, הוא שוקל יותר מכל החום שהוא מראה לך. מבחינתו הוא אמר לך את האמת, ואת שמעת את החלק החם.
לפעמים זה מגיע בהודעה אחת עם שני חלקים: «אני אוהב אותך, אבל לא בקטע של זוגיות». שני החלקים נכונים. מה שלפני ה«אבל» הוא הרגש ומה שאחריו הוא ההחלטה. ואצלו הרגש לא מחליט.
אז למה הוא ממשיך לכתוב לך כל יום? כי ככה נוח לו. הוא מקבל קרבה וחום בלי המחיר של מחויבות. הוא לא נבל. כל ערב שהצ'אט ממשיך כרגיל, ההסדר הזה עובד בשבילו.
למה שכנוע, ויתור ושתיקה מחזיקים אותך במקום
רוב הנשים מנסות לשכנע. הן כותבות לו הודעה ארוכה על כמה טוב לכם, על המשפחה שכבר מכירה אותן ועל כל מה שהיה. הוא קורא ומסכים עם כל מילה. שום דבר לא זז. אחרות מורידות דרישות כדי לא לאבד אותו ונשארות. כל חודש כזה מאשר לו שאפשר להמשיך ככה.
ויש מי שגילתה שכשהיא שותקת, הוא חוזר. זה נכון, וזו מלכודת. מה שמחזיר אותו הוא הגעגוע, וגעגוע עוד לא החלטה, אז הסבב הבא כבר בדרך. גם העצה «תני לו זמן, הוא יבין מה הוא מפסיד» לא עוזרת כאן, כי זמן בלי מילה ממך הוא סתם המתנה.
מה כן עושים: אומרים פעם אחת מה את מחפשת
את מה שאת רוצה את אומרת פעם אחת, בגוף ראשון, ופועלת לפיו. לא כדי שהוא ישתנה, אלא כדי שאת לא תחכי.
«לקחתי ברצינות את מה שאמרת [בשבת]. אני מחפשת זוגיות, ולא אחכה שתשנה את דעתך»
«אתה לא מחפש משהו רציני, ואני כן. אז כאן אני עוצרת, בלי כעס»
בסוגריים מרובעים, הפרט שלכם
הוא מחכה לשכנוע או לעלבון, ועל שניהם יש לו תשובה מוכנה. על אישה שמאמינה לו אין לו תשובה. בפעם הראשונה, המשפט שלו עולה לו משהו.
- ענה וזז אלייך
- הוא כותב שחשב על זה ורוצה לנסות. הוא גם מציע משהו מוחשי, כמו נסיעה בסוף החודש. את לא חוזרת להכול ביום אחד. בחודש הקרוב את מסתכלת על מה שהוא עושה, יותר ממה שהוא מבטיח.
- ענה ולא זז
- «אבל אני אוהב לדבר איתך, למה להגדיר? בואי נזרום». הוא רוצה את הנוחות בלי השינוי. את מחייכת, לא חוזרת לשיחות היומיות ולא אומרת את המשפט שלך שוב.
- שתק
- או ענה «בסדר, אני מבין» ומאז שקט. הוא ענה לך בכנות, ועכשיו את יודעת. זה חוסך לך את החודשים הבאים של המתנה.
שולחים רק כשאת מוכנה לפעול לפי מה שכתבת. אם בעוד שלושה ימים תחזרי לשיחות הלילה, הוא ילמד שהמשפטים שלך הם מצב רוח.
ומה שלא כדאי לשלוח הוא «אולי עם הזמן תרגיש אחרת?». ככה את מבקשת ממנו להבטיח משהו שהוא כבר אמר שאין. הוא יענה «אולי», ותישארי עוד חצי שנה.
איך שואלים «מה אנחנו» בלי להבריח אותו
«לאן זה הולך?» נשמע לך כמו שאלה קלה. אצלו היא ענקית ופתוחה, כי פתאום הוא צריך לצייר עתיד במילים, לבד. הרבה גברים קופאים שם, גם כאלה שרוצים אותך. שאלה על דבר אחד מוגדר קלה לו יותר, כי עליה אפשר לענות מהיומן.
בצ'אט קל לו לדחות, לעשות מזה בדיחה או לענות באימוג'י. שאלה שמבקשת ממנו החלטה היא בדיוק ההודעה שנשארת על וי כחול. כתבתי על זה במאמר על גבר שלא עונה להודעות. פנים מול פנים, גם הפרצוף שלו הוא חלק מהתשובה.
בהתחלה: שאלה קלה, בחיוך
אחרי הדייט השני או השלישי מוקדם לשאול «מה אנחנו», אבל לא מוקדם לדעת מה כל אחד מחפש. בשלב הזה קל לו לענות בכנות, כי עוד אין לו מה להפסיד. והתשובה מגיעה לפני שהשקעת בו חודשים.
«[הסיפור על אח שלך] הצחיק אותי 😂 ואתה, סתם יוצא או מחפש משהו רציני?»
«אני מחפשת זוגיות, ואני אוהבת לדעת מוקדם אם מחפשים אותו דבר. ואתה?»
«רק שתדע, אני לא מחפשת סטוץ» נשמע לו כמו פחד, כי המשפט הראשון שלך הוא על מה שאת לא רוצה. ואם הוא עונה «זורם, נראה לאן זה הולך», בשבוע השלישי זו עוד לא תשובה. שמים לב אם ה«נראה» הופך עם הזמן למשהו.
אחרי כמה שבועות: פותחים דלת לחודש הבא
כשאתם נפגשים כבר כמה שבועות, אפשר לדעת אם הוא רואה אותך גם בחודש הבא בלי לשאול כלום. מספרים לו על משהו שקורה בעוד חודש, כמו הופעה או פסטיבל אוכל. ומשאירים לו מקום להיכנס.
«[הלהקה ההיא] מופיעה [בעוד חודש]. בינתיים קניתי כרטיס אחד 😏»
גבר שרואה אותך בחודש הבא עונה «תקני גם לי». גבר שחי משבוע לשבוע עונה «וואו, שווה» וזהו. ההבדל ביניהם הוא בדיוק מה שרצית לשאול. רק שזה יהיה משהו שבא לך ללכת אליו גם בלעדיו, כי מבחן שהמצאת ייגמר בכעס עליו, על מבחן שהוא בכלל לא ידע שהוא עובר.
אותו דבר עם התכנון. אם שמת לב שאת זו שמציעה כל פעם איפה ומתי, תגידי את זה בחיוך: «היה לי טוב ב[מקום] 🙂 את הבא אתה מתכנן». מה שהוא עושה בשבוע הקרוב יגיד לך יותר מכל שיחה. ואם עוד שבוע עובר בלי הצעה, גם זה מידע.
כשמגיע הזמן לשאול: ההודעה קובעת ערב, והשאלה נשאלת שם
אם המעשים שלו כבר ענו, אין צורך בשיחה. אם אחרי כמה חודשים עדיין לא ברור, שואלים. ועדיף מוקדם וקליל מאשר מאוחר וכבד. ההודעה שלך רק קובעת ערב, בלי המילה «לדבר» ובלי «הקשר שלנו».
«בא לי ערב שקט איתך ב[חמישי], רק שנינו. [יין אצלי]?»
«אנחנו צריכים לדבר» נשמע לגבר כמו מכתב רשום. הוא מגיע מוכן לפרידה או למשפט. ואם יש לו כמה ימים להתכונן, רובם הולכים על איך לא להגיע לשיחה. ערב שקט נותן לו להגיע רגוע, ושם את שואלת. ואם הוא מגיע לערב, זו כבר חצי תשובה.
ואם רמזת שיש משהו והוא כותב «מה רצית? תכתבי פה», לא נכנסים לזה בכתב: «זה לא לוואטסאפ 🙂 נדבר על זה ב[חמישי]». הוא מבין שזה חשוב לך ושאת לא כועסת. והשיחה נשארת במקום שבו שומעים גם טון.
שאלה רגועה לא מבריחה גבר שנשאר. אם היא הבריחה אותו, הוא ממילא היה הולך.
«נזרום» זו עוד לא תשובה, אבל זה מידע
כשהוא עונה משהו מעורפל, כמו «נזרום» או «טוב לנו, למה להגדיר», הוא מושך זמן. הוא לא רוצה לאבד את מה שיש וגם לא רוצה להבטיח. זו עוד לא תשובה סופית. מכאן מסתכלים על מה שהוא עושה בשבועות הקרובים.
גם «כן» צריך לקרוא נכון. «כן» בלחץ, באחת בלילה בצ'אט אחרי שבכית, לא שווה הרבה. «כן» שהוא אומר לך בפנים, ביום רגוע, שווה יותר. אחרי כל «כן», מה שקובע הוא אם הלו"ז שלו מסכים עם הפה שלו.
ואחרי תשובה מעורפלת, שלוש הודעות עדיף לא לשלוח:
- «זה בסדר, לא חייבים להגדיר». ויתרת במקומו, והוא מקבל בדיוק את מה שרצה: עוד חודשים בלי תשובה.
- «סליחה ששאלתי, לא רציתי ללחוץ». הוא לומד שהשאלה הייתה טעות ושבפעם הבאה מספיק שייראה לחוץ כדי שתוותרי.
- «חברה שלי שאלה מה אנחנו, ולא ידעתי מה לענות 😅». זו שאלה שמתחפשת לבדיחה, והוא יענה לבדיחה.
הוא הסכים לדבר, ומאז מתחמק
אם הוא ענה «בסדר, נדבר» ומאז מחליף נושא בכל פעם שזה מתקרב, לא מזכירים לו את השיחה פעם נוספת. מציעים ערב אחד מוגדר, עם שעה ומקום ובלי המילה «קשר»: «[חמישי] בשמונה, [בית הקפה ההוא]. כבר שמרתי לנו שולחן 🙂». הוא יודע לבד למה קבעתם.
אם הוא מגיע, הוא היה לחוץ ולא בורח. אם הוא עונה «כן כן, נדבר, השבוע קשה», זה כבר לא לוח זמנים. הוא מושך זמן. ואם הוא קבע וביטל, מציעים יום אחד אחר ומעבירים אליו את ההמשך. שתי דחיות של אותו ערב הן תשובה, גם בלי שיחה. ואם אחרי השיחה הוא התחיל לענות פחות ולקבוע פחות, כתבתי מה לעשות כשהוא מתרחק.
אחרי גירושים, כשיש ילדים
אם את גרושה עם ילדים, את יכולה לשאול מה הוא מחפש כבר בדייט הראשון ובלי להתנצל. הבייביסיטר עולה לך כסף והילדים מחכים בבית. גבר רציני בגיל הזה מבין את זה. מי שנבהל מהשאלה חסך לך עוד ערב בחוץ.
וכשהוא אבא, ה«אבל» נשמע לפעמים אחרת: «לא רוצה לבלבל את הילדים», או «אני עוד לא שם». קצב איטי כשיש ילדים הוא לגיטימי, אבל קצב בלי כיוון הוא תירוץ. «עוד לא שם», בלי תאריך ובלי צעד, הוא ה«אבל» עצמו.
תום ויינברג
אני עוזר לנשים להפסיק לחיות בחוסר ודאות מול גברים. עד היום עזרתי בזה למאות נשים, בתור גבר שמכיר את הצד שלו מבפנים.